ישראל נחשבת למעצמת הייטק ובה ניתן למצוא חברות אשר עוסקות בתחומים שונים בתחום הייטק, מאבטחה, אגירת מידע ועד לאבטחת מידע. מלבד היותה מעצמת הייטק, בישראל ישנם גם מגוון רחב של חברות שונות העוסקות בתחומים שונים הנעים מביגוד ועד למתן שירותים שונים. חברות אלו בדומה לחברות הייטק מבצעות ממשקים הדדים ביניהן ומשתמשות אלו בשירותים של אלו. בין אותם מקרים בהם מתבצעים ממשקים שונים, לעיתים עולה הצורך גם בקבלת חוות דעת כלכלית על חברה מסוימת. במקרים כמו קנייה של חברה אחת מהאחרת או אפילו בעיות אספקה בין חברה אחת לשנייה והגעה לבית משפט, הופכת חשיבותה של חוות דעת כלכלית לקריטית.
מתי זקוקים לחוות דעת כלכלית?
חברות בדומה לבני אדם הן בעלות שם, צוברות נכסים ולעיתים גם צוברות חובות אך בצפייה פשטנית בנתוני החברה לא תמיד ניתן לצפות בכל אותם משתנים. כמו למשל חברת הנעלה גדולה בעלת שם עולמי עם מחזורי כספי די מכובד, אך משיורדים אל חוות דעת כלכלית ומדוקדקת ניתן להבחין בהלוואות אותם צריכה החברה לעמוד בהם או מוצרים וג'אגדטים הרשומים על שמה ונחשבים לנכס כלכלי ואף יותר מכך. חוות דעת כלכלית יכולה להינתן למשל בקניית חברה אחת את השנייה, כך ניתן יהיה לקבל חוות דעת מקיפה הכוללת גם את הנכסים הפיזיים והלא פיזיים(קרי שם, מעמד שנצבר וכו) וגם התחייבויות כספיות שונות כמו הלוואות, חובות עבר ועוד.
כיצד זה מתבצע?
חוות דעת מתבססות על כמה פרמטרים שונים שעלולים להשתנות בהתאם לתחום בו עוסקת החברה
כך למשל חברת הייטק תצטרך לתת דין ודברים בנוגע לגיוס הכספים במידה וביצעה, לייצר הבנה ואומדן אמיתי ככל הניתן למאזן הרווחים והנכסים שלה ועד להמצאות השונות שנעשו על ידה. עוד שיטה הנחשבת לדי שכיחה בחוות דעת כלכלית, היא שיטת המכפיל היורדת אל נבכי הספרים והמספרים של החברה ובודקת את מכפיל הרווח העתידי של החברה אל מול חברות אחרות שכבר קיימות ועוסקות בתחומה. שיטה זו נפוצה גם בחישוב של תזרים בנקאי, אחוזי מכירות, ייצור מוצר ועוד דרכים שונות בכדי לקבל פרספקטיבה מדויקת ככל הניתן לשוויה של החברה.