איסוף מידע פיננסי מתבצע במדינת ישראל החל משנת 2002 והוא נעשה דרך חקיקה מיוחדת, אשר אמורה לרכז נתונים שליליים של משקי בית. החוק אשר נכנס לתוקפו כבר באותה השנה, התנהל בצורה כזו שבה בנק ישראל ריכוז נתונים כמו הוצאה לפועל, הליכי הוצאה לפועל ובעיקר מידע שלילי אודות משק הבית. אך בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדש אשר מרכז לא רק נתונים שליליים ובעצם מבטל את החוק הקודם. המטרה העיקרית של החוק היא לעודד תחרות בין הבנקים לבין חברות האשראי, במתן הלוואות למשקי בית שונים והתחשבות גם בנתונים החיובים.
מה מכיל דוח אשראי צרכני?
החוק מורה על איסוף נתונים פיננסים ממגוון מוסדות כלכליים ציבוריים ופרטים. מוסדות כמו בנקים הוצאה לפועל, כונס נכסים, בתי משפט, חברות כרטיסי אשראי וספקי אשראי חיצוני. המידע עובר כמובן אל בנק ישראל ועל מנת לייצר דוח מפורט על פי בקשות שונות, הוא מעביר את הדוח אל חברות דירוג אשראי ואלו מייצרות דוח עדכני בנוגע לפרטי הלקוח ודוח מכיל את הפרטים הבאים.
את הדוח רשאים להזמין חברות פיננסיות המוכרות בחוק כמו בנקים חברות אשראי וספקי אשראי חיצונים. המידע שבדוחות אינו מכיל מידע אישי של הלקוח, אלא רק חלקים שיכלול נתונים פיננסים.
נתונים שליליים-
נתונים על שיקים ללא כיסוי
מידע הקשור לתיקי הוצאה לפועל, פשיטות רגל.
נתונים הקשורים לחשבונות מוגבלים של הלקוח
נתונים סטטיסטים כמו אי עמידה בפרעון הלוואה או עמידה במסגרת אשראי.
נתונים חיוביים-
אחוז ניצול מסגרת האשראי ועמידה בה
נתונים בנוגע להלוואות (גובה הלוואה, סוג וכו) וכמובן יכולת הפירעון של הלקוח.
במה דוח אשראי צרכני עוזר? https://www.dbisrael.co.il/dbcredit/db-review/
המהות של דוח אשראי היא בעצם לייצר תמונת מצב פיננסית של לקוחות הבנקים וחברות האשראי ובכך גם להגביר את התחרות והשירותים של הבנקים אל מול הלקוחות. אלו יכולים לייצר מצב שבו משק בית אשר מצליח לפרוע הלוואות בזמן או כזה המצליח להתנהל בצורה חכמה בתוך מסגרת האשראי שקיבל מהבנק, לקבל בעתיד תנאים נוחים יותר של מסגרות אשראי והלוואות